אור השמש, כשהוא פורש אותו, תלוי באיבר המתבונן בו

William Blake

עמוד השער של ״למען המינים: שערי גן העדן״ (1793), תחת הכיתוב ״מהו האדם?״


השמש נמצאת שם בשביל שניהם. אחד פוקח עיניים, אחר מגן עליהן. האור לא איבד דבר. בשורה של בלייק נשמרת לכל אחד דרכו לקבל את מה שמגיע, בלי שמבט אחד יהיה אמת המידה של האחר. הלילה חולף. עם שחר האור מגיע, תהיה אשר תהיה הדרך שנעשתה.

מהספרייה: Mysticism: A Study in the Nature and Development of Spiritual Consciousness, Evelyn Underhill

התחברות כדי לשמור